ההצעה אושרה בוועדה לקראת הצבעה במליאה, שתתבצע מחר. החוק מאשר לשב"כ לבצע איכונים לטלפונים הניידים של חולים מאומתים בקורונה, כדי למצוא אנשים שבאו עמם במגע, ולכן חייבים להיכנס לבידוד. מדובר בהסדר זמני למשך כשלושה שבועות, ומשרד הבריאות אף יוכל להרחיב את הסיוע
ביירות חמוד, ילידת מג'ד אל-כרום המתגוררת כיום בלבנון, הכחישה את טענות שב"כ שלדבריה "פושט רגל". בפוסט שכתבה בפייסבוק, היא טענה כי נחקרה רק בגלל נישואיה לאזרח לבנוני: "ישראל תופסת את המקום של אמי ואבי ומענישה את חברותיי"
אזרחית ישראלית המתגוררת בלבנון פעלה במסווה של עיתונאית בעיתון "אל אחבאר" המקורב לחיזבאללה, יחד עם בעלה, בניסיון לגייס פעילים לשורות הארגון. היוזמה נחשפה לאחר ששתי תושבות מג'ד אל כרום נפגשו עם עיתונאית. שב"כ הזהיר את השניים: "מכינים למפקד שלכם הפתעות"
הצעת החוק, שנועדה להתיר לשב"כ להתחקות אחר אזרחים שבאו במגע עם חולי קורונה כדי לבלום את התפשטות המחלה, הייתה אמורה לעלות היום להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. ח"כ האוזר ניסה לקדם נוסח מוגבל של החוק בוועדת החוץ הביטחון, אך נבלם בעקבות מאמץ של האופוזיציה
הממונה על תלונות הנחקרים מצא ליקויים בשבע חקירות שב"כ, אך באף אחד מהמקרים לא ננקטו צעדים נגד החוקרים. בכל החקירות נעשה שימוש באמצעים פיזיים, אך הממונה סבר שהם היו מידתיים. משרד המשפטים: "לאחר בחינה מעמיקה עלה שאין הצדקה לפתיחה בחקירה"
הוועדה מתכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק המסמיכה את שב"כ לבצע מעקבים. היא צפויה לבקש לצמצם שימוש באיכונים ל-3 שבועות, והגבלתו למקרים מיוחדים. "4,500 חולים לא היו מאותרים אלמלא הכלי", טענה יועמ"ש משרד הבריאות. ח"כ ברביבאי: הכנסת לא חותמת גומי
לדברי המקורות, משך הזמן הנדרש ממשרד הבריאות להודיע לאזרחים ששהו בקרבת חולים מאומתים ארוך מדי, ופוגע בקטיעת שרשרת ההדבקה. לדבריהם, בזמן שחולף נפגעת יעילות שב"כ באיתור האזרחים באמצעות האיכונים. גם העיכוב בפיתוח האפליקציה האזרחית מעורר ביקורת
כדמוקרטיה הליברלית המערבית היחידה שמפעילה שירות חשאי למעקב אחר אזרחים כחלק מהמאבק במגיפה, ישראל צריכה להקים גוף ייעודי שיפקח על איסוף המידע והשימוש בו. סינגפור, דרום קוריאה, טאיוואן והונג קונג כבר עשו זאת
45 חברי כנסת תמכו ו-32 התנגדו להצעת החוק, שמסמיכה את השירות לבצע מעקב סלולרי אחרי חולים ואזרחים שבאו במגע עם נשאי הנגיף ומחויבים בבידוד. באופוזיציה מתחו ביקורת על קידום ההצעה: "נתניהו הפך לדיקטטור, לא פחות"
בישיבה דחופה שכינס נתניהו, אישרה הממשלה את קידום החקיקה המאפשרת לבצע מעקבים סלולריים אחר חולי קורונה, למרות התנגדות ראש השב"כ. ההצעה תעבור להצבעה בקריאה ראשונה, וגם בכחול לבן תמכו בחקיקה. נתניהו: "מקווה שלא נצטרך להשתמש בכלי זה"
השרים קבעו כי אכיפת ההנחיות תוגבר בעקבות העלייה בתחלואה, ובמסגרתה אדם שייתפס ללא מסיכה ייקנס ב-500 שקלים. כמו כן, הקבינט אישר קביעת תרחיש הייחוס, לפיו יש להיערך גם ל-2,000 מונשמים נוספים כתוצאה ממחלות אחרות. ההחלטה על חידוש איכוני שב"כ תובא להצבעה בראשון
השרים דנים בהחמרת האכיפה במרחב הציבורי וכן במתן פתרונות נקודתיים באזורים בהם אובחנה התפרצות. כמו כן בדיונים צפוייה לעלות השבת מעורבות שב"כ במעקב אחר חולים, כדי לקטוע שרשראות הדבקה
שר הבריאות הביע תמיכה בחוק המסמיכה את שב"כ לסייע במעקב אחרי חולים, ואמר כי "אנחנו בימים קריטיים". הנושא יעלה מחר לדיון בישיבת הקורונה, אחרי שגם השר שטייניץ הביע בכך תמיכה. יו"ר ועדת החוץ והביטחון הודיע כי יפעל לחידוש החקיקה: "זה לא הזמן ללקיחת סיכונים"
שר האנרגיה הדגיש כי יש צורך להשיב את השימוש באיכוני טלפונים במאבק בקורונה בשל העלייה בתחלואה. לדבריו, כך "ניתן יהיה לחזור ולקטוע את שרשראות ההדבקה בתוך שעות ספורות". החודש הקפיאה הממשלה את קידום החקיקה שמסמיכה את שב"כ לסייע במעקב
עדותו של באסל עאסי שלחה לכלא 15 מאנשי אחד מארגוני הפשיעה המסוכנים בישראל. הוא עזב לתאילנד, הושב ב-2015 לישראל בשל חשד לעבירות ביטחוניות ובשנה שעברה שוחרר. לטענת משפחתו הוא ביקש מהמדינה לסייע לו לשוב לחו"ל, וסורב. המשטרה: איננו גורם רווחה
כוחות שב"כ וצה"ל עצרו במהלך הסיכול שני פעילי טרור, בהם מחמוד בכר - דמות בכירה במערך ההברחות של חמאס. החקירה העלתה פרטים על הברחות נוספות וציוד ההתעצמות של הארגון. צה"ל: "נפגע ביכולות הצבאיות של חמאס"
הארגון בחן את איתור החשיפה לנדבקים ב-11 מדינות בעולם, ומצא שמי שמפרות זכויות אדם בצורה בוטה הן כווית, בחריין - ואף נורבגיה האירופית. עוד העלו את הבעייתיות באפליקציית "המגן" של משרד הבריאות, והזהירו: "מעקבי שב"כ והמשטרה - מסוכנים ברמה החמורה ביותר"
אנגלמן הצהיר בדיון של הוועדה לביקורת המדינה כי בכוונתו לבדוק כמה נושאים הנוגעים להתפרצות במגיפה, שנמצאים ב"ליבת העשייה של ביקורת המדינה". זאת, על רקע הביקורת המתגבשת על ניהול המשבר. לדבריו, "מיטב אנשי המקצוע במשרדנו עובדים על זה בימים אלו"
כוחות הביטחון עצרו את נזמי אבו בכר, תושב הבניין ממנו הושלכה האבן שגרמה למותו של החייל בכפר יעבד. המחבל נעצר כמה ימים לאחר התקרית, אך הכחיש את מעורבותו. נתניהו: "מי שמנסה לפגוע בנו - ידנו משגת אותו". אביו של בן יגאל: "מקווה שהוא ישלם את המחיר הכי גבוה"
שלמה, תושב חדרה, נעצר לפני חמש שנים במהלך תפילת ערב שבת בחשד שהסית לפגיעה במסגדים. במשטרה טענו כי קיבלו התרעה משב"כ, אך הפוסט לא נמצא והתיק נסגר מחוסר ראיות. הצעיר תבע את המשטרה ויפוצה בעשרת אלפים שקלים. השופטת קבעה: "לא היה בסיס לחיפזון לחקור בשבת"
המהלך, שינוהל בשבוע הבא משולחן המטכ"ל או מה"בור" בהשתתפות כוכבי וארגמן, נועד לבחון פעולות של שחקנים שונים בתגובה להחלת הריבונות. במערכת הביטחון נערכים לתרחישים של עלייה במספר הפיגועים, הסלמה בעזה, מבצעים התקפיים ואף לפעילות איראנית
שב"כ יוכל להמשיך להשתמש באיכונים לשלושה שבועות נוספים, אך רק במקרים פרטניים. פרופ' סדצקי: "רוצים לתפוס את ההדבקות כשהן קורות". הארגונים האזרחיים הגדירו את האמצעי כ"פוגעני ופולשני", ויו"ר הוועדה לשירותים חשאיים האשים: "המאמצים להשגת חלופה אינם מרשימים"
לפי הצעת המחליטים שתובא לאישור השרים, השב"כ יוכל לסייע באיכון סלולרי רק "במקרים פרטניים וייחודיים", שבהם לא ניתן להשלים את איתור האנשים שנחשפו לנגיף באמצעות חקירה אפידמיולוגית. החלטת הממשלה תוארך בשלושה שבועות או עד לסיום הליך החקיקה בנושא
משרד רה"מ פרסם תזכיר חוק לפיו השימוש באיכונים יוכל להימשך, ותידרש החלטת ממשלה אקטיבית כדי לבטלו. זאת, על אף הירידה במספר החולים בנגיף. החוק מקודם בעקבות ביקורת בג"ץ ונכתב בתזכיר שההכרזה על מצב חירום "תונח על שולחנה של ועדת חוץ וביטחון" - גם ללא אישורה
בשיתוף תנועת דרכנו, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
בתגובה לשאלה שעלתה מקהילת השותפים של דמוקרטTV, תקף יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר, את הפעלת השב"כ על ידי הממשלה ואמר כי הוא מופתע ומאוכזב מבג"צ. צפו בדברים
ועדת המשנה לשירותים חשאיים אישרה להאריך את תוקף הסמכת שב"כ לאיכונים סלולריים, אך לא בשישה שבועות כפי שהציעה הממשלה. ראש המל"ל תמך בהארכה: "אין לנו חלופות זמינות מתאימות לצורך הזה". רק 7% מהאנשים שקיבלו הודעות כי הם מחויבים בידוד - התגלו כחולים בקורונה
ההחלטה שמעניקה לממשלה סמכות להשתמש בשב"כ הוארכה בשישה שבועות, אך דורשת את אישור ועדת חוץ וביטחון שתתכנס מחר. לאור הוראת בג"ץ שחייבה לעגן זאת בחקיקה ולא דרך תקנות לשעת חירום, הוחלט לפעול לקידום הפעלת כלי הניטור במקרה של התפרצות מגיפה עתידית
ענקיות טכנולוגיה מפתחות אפליקציות לאיתור קרבה לחולי קורונה, שיפגעו פחות בפרטיות. אלא שבמסמך של המל"ל שהוצג לח"כים נטען כי אי אפשר להסתמך עליהן, בשל שיעור גבוה של בעלי טלפונים שלא מורידים אפליקציות. בוועדת חוץ וביטחון התלוננו: "מתמרנים למסקנה שאין חלופה"
ועדת החוץ והביטחון אישרה הארכה לשימוש באיכוני שב"כ עד יום שלישי בחצות לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה. משרד הבריאות שלח הודעות לכ-74 אלף אנשים שנחשפו לחולים על חובת בידוד. בכירה במשרד: "השימוש בשירות - לטובת המשק". אשכנזי: "יש לבחור באמצעים פולשניים פחות"
בתגובה לעתירות נגד הפעלת שירות הביטחון הכללי לאיכון טלפונים של חולים, קבעו השופטים כי אם המדינה רוצה להמשיך להפעיל אמצעים אלה, יהיה עליה להסדיר זאת בחקיקה עד יום חמישי. חיות: "מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה". שטייניץ: "התערבות מוגזמת"
המחבלים, פעילי חמאס, היו מעורבים על פי החשד בניסיונות נוספים לפוצץ מטענים מול כוחות ועמדות צה"ל בשנים האחרונות. כחלק מאיסוף המודיעין, הגיע אחד מהם למשחק של בית"ר ירושלים בחודש דצמבר האחרון
בדיון בוועדת החוץ והביטחון על הסמכת המשטרה לקבל נתוני מיקום של חייבים בבידוד, אמרה נציגת המשרד כי "שלחנו כ-50 אלף מסרונים ומתוכם פנו אלינו 5,000 וטענו שלא נחשפו לחולה קורונה,יותר ממחצית מההשגות מוצדקות". בכירה במשטרה: "מאכנים רק חייבי בידוד רשומים"
בעוד שראש הממשלה מעניק לעצמו הקלות בסוגיית הבידוד, המדינה מבקשת להצדיק פיקוח על אזרחים שאינם עבריינים וטרם נחשדו בכוונת זדון. כך, הפך השידור החלוצי מבית המשפט העליון של הדיון בהצעת החוק בבג"ץ למשמעותי בשמירה על שלטון החוק
לאחר חשיפת וואלה! NEWS על הדיונים שקדמו לחקיקת חוק השב"כ, אמר עמי אילון שכל ראשי הממשלה ביקשו חומרים "מעבר לביטחון ישיר", וכי הוא סירב לכך. ברק ונתניהו, תחתם עבד: "אמירה לא נכונה". וגם: מה חושבים משתתפי הדיונים על ההחלטה להפעיל את שב"כ למאבק בקורונה
בג"ץ דן בארבע עתירות נגד החלטת הממשלה לאפשר לשב"כ לעשות שימוש באיכונים סלולריים. בדיון שמתנהל לראשונה בשידור חי, אמרה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כי אחת האפשרויות שנשקלת היא לבדוק באמצעות איכונים גם של מעגל שני של חולי קורונה
לדברי גורם במשרד הביטחון, ועדת השרים הניחה את ההצעה, שנמצאת בשלב ראשוני וטרם אושרה על ידי היועמ"ש, הממשלה והכנסת. הגורם הבהיר: לא מדובר בהרחבת סמכויות פעולה מול אזרחים, אלא בניתוח נתונים במטרה להחזיר את המשק לשגרה
במסגרת המאבק בהתפשטות הנגיף, שוקלת המדינה הוספת משימות לשב"כ לבד מאיכוני טלפונים. בתשובתה נגד עתירות בנושא לבג"ץ נכתב כי האפשרות נשקלת: "לצד בחינת חלופות נוספות כדי לשפר את אפקטיביות הסיוע הניתן למשרד הבריאות"
מסמכים סודיים מלפני שני עשורים חושפים את המאבקים מאחורי הסעיף השנוי במחלוקת בו השתמשה הממשלה כדי להפעיל את השב"כ למאבק בקורונה. הפרוטוקולים, שמתפרסמים כאן לראשונה, רואים אור במסגרת עתירות נגד השימוש בשב"כ לבלימת המגיפה
כתב אישום הוגש נגד האזרח, גבר בן 50, שקיים קשר עם גורמי מודיעין ברפובליקה האסלאמית ועם פעיל טרור בלבנון. הנאשם התבקש למסור מידע על אודות אתרים אסטרטגיים בישראל ואיתור סייענים בקרב ערביי ישראל. "החקירה ממחישה שוב כי איראן מנצלת אזרחים לטובת צרכיה"
פעילות הארגון במסגרת המאבק בהתפשטות הקורונה נדונה בוועדת חוץ וביטחון, לקראת פקיעת תקנות החירום. בתגובה ליוזמת שר הביטחון לשתף את נתוני האיכון עם חברת המודיעין NSO באפליקציה ייעודית, השיב נציג השירות בדיון כי אין כוונה לשתף איתה פעולה: "לא יעבור לשום גורם"
הארגון הודיע כי מאות ישראלים שהונחו להיכנס לבידוד ביתי במסגרת האיכון הסלולרי אובחנו כחיוביים לנגיף. ברקע הביקורת על המעקב הדגישו בשב"כ: "הצלת חיים אדם היא תכליתה הבלעדית של עשייה זו". המוסד סייע בהבאת 400 אלף רכיבים חיוניים לערכות בדיקה הקורונה
הוועדה דנה בשימוש באמצעים טכנולוגים למאבק בנגיף, שאושר בממשלה ללא פיקוח. המשנה ליועמ"ש סירב להשיב בחלק הגלוי של הישיבה מדוע הצעד נחוץ. סדצקי: "ללא איכון סלולרי לא ניתן להגיע ל-60% מהאזרחים שנדרשים לשהות בבידוד"
בעקבות ההחלטה, המשטרה ושב"כ יוכלו לבצע איכונים סלולריים לצורך המאבק בנגיף. ביטול הצו בא לאחר שהתקבל התנאי שהוצב לכך - להקים את ועדת הכנסת המפקחת על השירות. השופטים ציינו: "אם לא תקודם חקיקה בנושא - יהיה מקום לדון בכך שוב"
המשנה ליועמ"ש ניסה לשכנע את המשתתפים לאשר את התקנות ללא דיון מעמיק, אשכנזי התריע על מחסור במידע ובזמן הדוחק, והרגע שבו הודיע יעלון: "פג תוקפנו". כך התנהל הדיון בוועדת החוץ והביטחון על אמצעי המעקב האלקטרוניים של שב"כ - שפוזר תוך שעה וחצי ללא החלטה
על פי כתב האישום, איה חטיב, שנודעה כמתנדבת שהעניקה סיוע הומניטרי לפלסטינים מעזה, גייסה כסף מתורמים אותו העבירה לזרוע הצבאית של ארגון הטרור. באמצעות תושבי הרצועה שהגיעו לקבל טיפול רפואי בישראל העבירה ציוד ומזומן ללוחמי חמאס. מעצרה הוארך עד החלטה אחרת
השימוש באמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד יוצא לדרך ללא פיקוח הכנסת, ומעורר סימני שאלה באשר לסכנות שבמעקב אחר אוכלוסייה אזרחית על ידי גופי ביטחון. איזה מידע ייאסף, כמה זמן הוא יישמר ואילו פרטים נותרו חסויים?
על פי החשד, חיילי גדוד תובלה בדרום ניצלו את מקצועם כנהגים צבאיים כדי להחליף עשרות חלקי נשק תקינים בחלקים מזויפים. בין היתר, הם מכרו את התחמושת לארגוני פשיעה בדואיים תמורת 5,000 שקלים לקנה. עם תום החקירה יוגש נגדם כתב אישום
התקנות לשעת חירום, שיאפשרו בין היתר שימוש באמצעים דיגיטליים לצורך אכיפת בידוד, אושרו פה אחד וללא פיקוח של הכנסת. זאת, למרות שנטען כי הכוונה היא לאשר אותן לטובת מעקב אחר אזרחים שנחשפו לנגיף בלבד
המשטרה תבצע בדיקה בטלפונים של החולים בנגיף כדי לבדוק היכן היו, בלי הסכמתם וללא צורך בצו מבית המשפט. במקביל, שב"כ ינסה לאתר באמצעות האיכונים אנשים שהיו בסמיכות לחולה ויעביר את המידע למשרד הבריאות - שיודיע להם כי עליהם להיכנס לבידוד
הטכנולוגיה תאפשר לבדוק מתחם גיאוגרפי ולגלות אילו אנשים שהו ליד חולים, ומשרד הבריאות יזהיר אותם שעליהם להיכנס לבידוד. מומחים להגנת הפרטיות מתריעים כי לא ברור אילו נתונים ייאספו, למי תהיה גישה למאגר ואם המעקב ייפסק בתום מצב החירום: "צעד אחד יותר מדי"
